וולימובסקי, יוסף - וורניקובסקי, שבתאי

wo

וולימובסקי, Wolimowski ,יוסף יצחק
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סלץ, Sielec, שבווהלין. נספה עם בני קהילתו שרוכזו בגטו של קארטוסקה, Kartusskaya Bereza, Bereza Kartuska, ונרצחו בברזנה גורה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 274; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ווליצ'קר, Wielitchker,Welitchker.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבם של חסידי אולסק בדרושקופול, Druszkopol, שבווהלין. נספה באלול תש"ב,1942, עם בני קהילתו שרוכזו בגטו של קארטוסקה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 67; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וולף,Wolf ,מרדכי, בן משה מבוכניה, Bochnia, גליציה המערבית (ע"ע).
מילא את מקומו של אביו כדיין, מו"ץ ואב"ד בבוכניה, אחרי שזה נפטר שם בת"ש. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 761;

וולף, משה, בן פנחס. נולד בתר"ה,1845.
היה דיין, מו"ץ ואב"ד בבוכניה, Bochnia, ובווישניצה, Wiśnicz Nowy, שבגליציה המערבית. האריך ימים עד קרוב לגיל מאה. חיבר ספר פלפולים וחידושי דינים על ספר חכמת אדם הלכות שחיטה וכיסוי הדם. נפטר בת"ש. כך לפי וונדר. לפי הספר הפולני ב- 1942. גרסתו של וונדר מתקבלת יותר על הדעת, והובא לקבר ישראל. המצבה שלו נמצאת בבית העלמין בבוכניה, Bochnia, ואף תועדה בספר בלשון הפולנית העוסק בתולדות בית העלמין בעיר הזאת.
מקורות: וונדר, ב, עמ 761;Iwona Zawidzka, p. 9 ;

וולף, משה יהושע, בן זאב.
כיהן כרב חסידי בדויד-הורודוק, Davidgródek,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238;

וולף, נתן אהרן
היה אב"ד בדובצ'יצה, Dobczyce, שבגליציה המערבית. נספה בלבוב באייר תש"ג,1943.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 146;

וולפה, Wolpe ,יעקב.
נולד בתרנ"ב,1892. היה רבה האחרון של אוז'ווינץ, Ažventis, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 117, 118; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וולפסברג,Wolfsberg ,ישראל יהודה לייב.
היה רב בוויניק, Vinniki, שבגליציה המזרחית, בזאלושיץ, ,Dzialoszyce שבגליציה המערבית, ואחר כך אב"ד בלבוב חוץ לעיר.[1] מילא את תפקידי הרבנות תחת השלטון הנאצי. כשכבשו הגרמנים את לבוב קיבל מהם פקודה באמצעות היודנראט, עם הרב ד"ר קלמן חמיידס (ע"ע) והרב משה אלחנן אלתר (ע"ע) למסור יהודים לגרמנים. נפטר בקיץ תש"ב,1942, מטיפוס הבהרות. הרב וולפסברג, עם הרב ד"ר קלמן חמיידס והרב ד"ר דוד כהנא היו אלה שהעידו בפני בית הדין שעדיין התקיים בגטו לבוב על הירצחו של הרב ד"ר יחזקאל לוין (ע"ע).
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 188; דוד כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 44,ע 45, 63, 103; בבוא האימה, עמ 190, הע' 10;

וולק, חיים יצחק, בן הרב משה אברהם שלום.

נולד כנראה בתרס"ח, 1908, בעיר רגובה, Raguva Rogove,Rogov , שמצפון לקובנה, והיה ר"מ בטלז. לאחר שנשא לאישה את חיה לאה ממיפה בתו הבכורה של הרב יוסף זאב ממיפה ממז'ייק (ע"ע), הוא עבר למז'ייק Mažeikia , וכיהן שם ברבנות יחד עם חותנו, שהיה הרב הראשי של העיירה. לחיה וליצחק וולק היו שני ילדים, בת רחל ילידת 1939 ובן משה יליד 1940 או 1941. המשפחה כולה נספתה ב-1941 במז'ייק.

מקורות: קרוב משפחתו אורן שריג;

ווערט, Wert,יוסף.
רוז'אנקה, Rozhanka. ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: שצ'וצ'יו, ואסלישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'נקה, עמ 448;

וועצ'רעביין (וועטשרעביין), Wetzerbein (גם אברבין, ייברבין) חיים.
נולד בסטרובין, Starobin, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת מיר, והיה מקורב מאד למשגיח, הרב ירוחם לייבוביץ. בימי השלטון הסובייטי הבריח תלמידי ישיבה מסטרובין לישיבת מיר, שאמנם היתה ברוסיה הלבנה, אך מתרפ"ב, 1922, נכללה בשטחה של פולין. לכן חיפשו אותו השלטונות הסובייטים, והוא הצטרך לשנות את שמו לאֶברֶביין. אחרי נישואיו עבר לסלבודקה שעל יד קובנה, ושם למד בכולל. כשחותנו חייקל שקלרסקי, שהיה שוחט בקובנה, חלה, הוא בא במקומו כשוחט בקובנה. נרצח בידי ליטאים בפורט השביעי בקובנה בתמוז תש"א, 1941, (כך לדברי בתו הרבנית חיינה יעקבסון מירושלים, ולא בפורט התשיעי, כפי שכתב אשרי) עם הרב אלחנן וסרמן (ע"ע) ואחרים.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ' 42; מכתבה של בתו, הרבנית חיינה יעקבזון;

וורבובסקי, Werbowski,נחום מרדכי, בן יהודה לייב.
בתרס"ז,1907, נתמנה לרבה של אוקמיאן, Okmyany, שבליטא. נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 156; אשרי, חורבן ליטע, עמ 262;

וורניקובסקי, Wernikowski, Wiernikowski,שבתאי.
למד בישיבת סלובודקה. היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184;

[1] זה היה שמה של הקהילה היהודית בלבוב שהיתה בעבר בפרוור מחוץ ללבוב, ובמשך הזמן נעשה לחלק מן העיר.