דיניס, שמואל - דנציגר, יחיאל

di
דיניס, ,Dinis שמואל חיים
בנו של הנדבן הידוע בנימין בייניש דיניס מחרקוב, חתנו של הרב אהרן ואלקין (ע"ע), וגיסו של הרב אברהם יצחק בלוך (ע"ע), שהיה ראש ישיבת טלז. דיניס היה מנהל הסמינר למורים "יבנה" בטלז, שהיה הסמינר היחידי למורים יהודים בליטא. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 28; יהדות ליטא, ב, עמ 162;

דמבינסקי, ,Dembinski חיים ברוך, בן בצלאל הלוי.
תחילה כיהן כרב בוולבוז', Wolbórz, שבאזור לודז'. לפני מלחמת העולם השניה היה רבה של טושין, Tuszyn, שבאותו האזור. עם פרוץ מלחמת העולם השניה חזר לוולבוז'. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 925-924; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 93;

דמבינסקי, יצחק, בן פייבל שלום.
בתרצ"ד,1934, נעשה אדמו"ר במקוב מזובייצקי,Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 211;

דמבינסקי, יחיאל שמחה, בן חיים ברוך (ע"ע).
לפני מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרב בוולבוז',Wolbórz, שבאזור לודז'. הגרמנים התעללו בו, והוא נפטר בראש השנה תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 93;

דן, ,Dan ירוחם פישל.
תחילה כיהן כרב בקוסוב.
[1] אחר כך עבר לאוסטרוב-מזובייצקי,Ostrów Mazowiecka, שבאזור ורשה. היה חבר המרכז של אגודת ישראל בפולין. בזמן המלחמה דחה את האפשרויות להציל אותו. גורש עם משפחתו לסלוניםSłonim ,, שבווהלין, ושם נספה.לפי פנקס הקהילות, לובלין, קיילצה, היה רבה האחרון של קוסוב.
מקורות: אוסטרוב מזובייצק, עמ 566; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 474;

דנבורג, Danburg, ישעיה.
נולד בתרנ"ו, 1896. היה רב ושו"ב, מאנשי חב"ד, אך לא עסק בזה.
בתרצ"ח, 1938, עבר למוסקבה. כשהנאצים פלשו לברית המועצות עבר לטשקנט, ושם נפטר בתש"ג, 1943, אחרי סבל רב.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 251;

דנציגר,Danziger (דנציקר, Danziker).
היה רבה האחרון של זלוב, Zelów, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 120;

דנציגר, אברהם חיים, בן יצחק מנחם מנדל.
האדמו"ר האחרון מאלכסנדר שעל יד לודז', Aleksandrów Łódzki. כשפרצה מלחמת העולם השניה חיפשו אותו הגרמנים, והוא נמלט ללודז', ומשם לוורשה. גם שם היה אדמו"ר, וכדי להינצל מן הגירוש הועסק ב"שופ" לנעליים. נספה בטרבלינקה, כנראה ב-1943.
מקורות: אלכסנדר על יד לודז', עמ 46; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 57, 58;

דנציגר, אברהם חיים, בן צבי.
היה מראשי ישיבת "בית ישראל" באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. נספה בשואה.
מקורות: אלכסנדר, על יד לודז', עמ 49, 233;

דנציגר, אברהם יהודה, בן בצלאל יאיר.
נולד בתרמ"ג,1883. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שעל יד לודז'. בזמן המלחמה הגיע לגטו לודז'. בראש השנה תש"ג,1942, אסרו אותו הנאצים. נספה במחנה חלֶמנו. לפי האנציקלופדיה לחסידות נספה בראש השנה תש"ג, 1942.
מקורות: אלפסי, עמ 211; החסידות מדור לדור, ב, עמ 437; אלה אזכרה, ו, עמ 284 ; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, עמ פב;

דנציגר, יוסף חיים.
היה בגטו ורשה, ומשם גורש לטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 110;

דנציגר, יחיאל
בן האדמו"ר יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. אזור לודז'. כיהן כרב במאקוב מזובייצק,Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו ורשה. בפורים תש"ג,1943, היה, בין אלה שהסתתרו בבונקר עם הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב , Kromolów, שבאזור לודז' (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: אלכסנדר (על יד לודז'), עמ 235;

[1] קוסוב. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם הזה. בהקשר שלפנינו אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.