גולדשמיד, משה - גיטלוביץ, שמחה

go

גולדשמיד, Goldschmidt Goldshmid,,משה.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בקובל, Kowel, שבווהלין. באפריל 1929 קיבל מממשלת פולין עיטור על פעילותו למען הציבור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163;

גולוביצ'ר,Golowitcher, Golowicher,אליעזר.
נולד בלטביה בתרס"ז,1907. למד בישיבת "בית יוסף" בדווינסק, Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה. בתרצ"ז,1937, התמנה לרבה של סילנה, Silene, Silenes, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גור אריה (גורארי), Gur Arie, יחיאל צבי (הרשל), בן נתן.
היה מראשוני התלמידים בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש. נולד וגר בקרמנצ'וג, Kremenchug, שבאוקראינה. שם ניהל עם אחיו מפעל לטבק ועסקים נוספים. כשפרצה המהפכה הקומוניסיטית נישלו אותו השלטונות מנכסיו, והוא ברח לוורשה. היה מחשובי חסידי חב"ד בפולין, וחבר בהנהלת ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 208;

גורדון, Gordon,אברהם יעקב.
נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

גורדון, יהודה.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של מלינוב, Młynów, שבווהלין. נספה בתש"א,1941, זמן קצר אחרי שהגרמנים נכנסו לעירו.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 133; די קהילה פון האראדלה, עמ 50; רבני ברית המועצות,
1939-1991;

גורדון, יוסף.
היה רבה של מנייביץ, Maniewicze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 136;

גורדון (גורדין),Gordin ,שלמה.
היה רבה של מז'ריטש, Korecki Międzyrzecz, שבווהלין. נספה בערב סוכות תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילה מז'ריטש (ווהלין), עמ 15; מז'ריטש גדול בבניינה ובחורבנה, עמ 221-222; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 129; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גורניצקי, Gornicki,מנחם מנדל (מיכאל?).
למד בישיבת מיר.היה רבה האחרון של איוונייץ, Iwańiec, שבווהלין. ידע היטב פולנית, ולכן היה גם "רב מטעם". נרצח באקציה הגדולה שהתקיימה ב-7 באוגוסט 1942 במחנה העבודה דבוז'ץ,Dworzec. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991 נספה כשכבשו הגרמנים את העיר, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 122, 123;

גורפינקל (גרפינקל), Gurfinkel, דב בער, "בערל קורניצער", בן בנימין.
נולד בתרס"ד, 1904. בתרע"ו-תרע"ז,1917-1916, למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד. אחר כך היה משגיח בישיבות הללו בחרקוב וברוסטוב. היה רבה של דנייפרופטרובסק, Dnepropetrovsk, שבאוקראינה וראש הישיבה של חב"ד שם. בתרצ"ה, 1935, הצליח לצאת לפולין, והתמנה לבוחן כללי ומנהל רוחני בישיבת "תומכי תמימים" באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה. בתקופת השואה עבר לראדום, ושם שימש כמשגיח בישיבת "תומכי תמימים" בגטו. בקיץ תש"ב , 1942, הוציאו אותו הנאצים מאולם הישיבה, וגרשו אותו לאושוויץ.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 501, 538; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 233;

גז'ימיש, ,Grzimisc זיגפריד, בן שמואל.
נולד בתרל"ה,1875, בפלשן,Plescen , שבאזור פוזנן. בתרס"א, 1901, שימש כמורה בשניידמיהלה, Schniedmül, שבאותו האזור. מתרס"ב,1902 שימש כעוזר לרב במגדבורג שבגרמניה. מתרע"א,1911, עד אוקטובר 1940, תש"א, היה רב אזורי בברושל, Bruschal, שבגרמניה. היה יושב ראש האיגוד למדעי היהדות באותו האזור, וחבר ההנהלה של איגוד בתי היתומים היהודיים במדינת באדן. באוקטובר 1940 גורש למחנה גורס, שבצרפת. במרס 1944 גורש ממחנה המעבר דרנסי לאושוויץ.
מקורות: לוונטאל, עמ 63-64; ולק, עמ 130; קיש, עמ 417;

גיברלטר,Gibraltar,אלתר.
היה בגטו קובנה, בקלויז "הלווית המת", שם למד תורה ונתן שיחות בענייני מוסר. נספה בשואה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40;

גיטלוביץ, ,Gitlowitz שמחה.
היה רב בפרוור ההר הירוק ("גרינעם בארג") בקובנה. נספה בפורט התשיעי עוד לפני שהיהודים נכנסו לגטו.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 50;