באקשט, יעקב - בומבך, אברהם

ba
באקשט, יעקב.
היה רבה האחרון של דליטש, Delatycze,שבווהלין. נספה עם בני עדתו.
מקורות: פנקס הקהילות, פולין, מחוזות וילנה, ביאליסטוק,נובוגרודק, עמ' 261;

באראז, Baraz ,אהרן.
היה הרב האחרון של ברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 49;

באראן, Baran,אשר קלמן.
נולד בתרנ"א,1891. היה ראש ישיבה ומשפיע רוחני בישיבת פוניבז', עם גיסו הרב יוסף כהנמן שעלה ארצה והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 199; אשרי, ממעמקים א, עמ רפ"ב; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 279, 280; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באראנצ'יק,Barantchuk, Barantchik (באראנצ'וק), יואל (יואל ביליצ'ר).
את עיקר חינוכו קיבל בישיבת נובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של "הסבא", יוסף יוזל הורוביץ, שהיה מעמודי התווך של תנועת המוסר הנובהרדוקאית. בשנות נעוריו היה משגיח בישיבת אמצ'יסלאב Amtchislav, ,שברוסיה הלבנה, שבה שימש הרב יצחק אלחנן וסרמן (ע"ע) כריש מתיבתא. על פי הוראתם ובעזרתם של ה"חפץ חיים" ור' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע) הקים בגרודנה, סמינר של מלמדים. זמן מה שימש כמנהל הרוחני של ישיבת קלצק, Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). שימש כרבם של "צעירי אגודת ישראל" בריגה, והיה בין אלה שהקימו שם, מטעם תנועה זאת, את הגימנסיה "תורה ודרך ארץ". השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, Novaredok, שהתקיימה בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 371; אלה אזכרה, ו, עמ 258-254;

בארון, Baron,מנחם מנדל, בן אליעזר ירוחם.
נולד בתרל"ד,1874. גר ביאסלו, ,Jasło שבגליציה המערבית, על יד חמיו, הרב אברהם יהושע השל, ופתח לעצמו בית מדרש. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 326;

בארישנסקי, ,Barshinski,Borshinski (בורשינסקי) ישעיהו.
למד בישיבת קלצק,Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין), ונקרא בשם "ישעיהו שטויבצר", על שם העיירה סטויבץ-שטויבץ, Stolpce,Steibtz, Swerzhne,שבווהלין, שממנה בא. היה מרצה בארגון "צעירי אגודת ישראל" בריגה. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 372; אלה אזכרה, ו, עמ 258;

בגון,Begun,יצחק.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה של זידיק, ,Židikai, Zidik שבליטא, ואחר כך היה של ראדוילישוק, Radzvilishki. נספה בידי הליטאים עם כניסת הגרמנים לעיר, בקיץ תש"א,1941.
מקורות: רצח רבני ליטא בידי הליטאים (להלן: רבני ליטא), עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 627; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בודזינר, Budziner,,Bodziner שלמה.
נולד בתרל"ב,1872, בטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאזור לודז'. למד בישיבות וקיבל היתר הוראה, ובתר"ס,1900, עבר ללודז', ושם התבסס במסחר באריגים שאפיין את העיר הזאת עד מלחמת העולם השניה. היה חסיד אלכסנדר ועם זאת פעיל בתנועת המזרחי. ביקר בארץ בתרפ"ה,1925, כשנפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים. בתרפ"ח,1928, נבחר לסנאט הפולני, וגם היה חבר בעיריית לודז' ובמועצת הקהילה. באפריל 1940 עלה בידו לעזוב את פולין עם הרבי מגור ואחרים, אך נפטר כשהגיע לטרייסט, כדי לעלות משם באניה לארץ.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 462-459;

בודניק,Bodnik,דוד (ר' דוד קנישינר,Knishiner).
למד בישיבות ראדין,Radun, Radin ,ונובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. הוא התפרסם בכך שביסס את תנועת המוסר הנובהרדוקאית על היסודות של הנזירות, הפרישות והבדידות. ניהל ישיבות בז'יטומיר ובוורשה, והקים מחדש את הישיבה בנובהרדוק, אחרי שזו חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה. השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, שהתקיימה בימים ו–י"א בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', Międzyrzec, Mezerich, שבווהלין. במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. מפולין הוא עבר ללטביה, ויסד את ישיבת "בית יוסף" בדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שהיו לה סניפים בערים אחדות באותה מדינה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 373; אלה אזכרה, ו, עמ 168-163;

בויארסקי, Boiarski‏ , אשר, בן אלחנן.
זולודק, Zołodek‏ , ווהלין. נקרא על שם עירו "אשר זלודובר". למד אצל ר' שמעון שקופ, ואחר כך בישיבת מיר. לעתים השתתף בישיבות של היודנרכאט בבראנוביץ', , Baranowice‏ שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 152; ספר זלודוק ואורלובה, עמ' 112, עמ' 303 ברשימת הנספים.;
בוכנר,Bochner (באָכנער), משה, בו אברהם יהושע השל.
נולד בכשאנוב (חשאנוב), Chrszanów, שעל יד קרקוב. בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות, אך התפרנס מיגיע כפיו, כפי שציווה זקנו שלמה בוכנר. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. בתרפ"ה,1925, נדפס בקרקוב ספרו "מחשבות משה", ובו חידושים באגדה על התורה, ובהלכה על הש"ס. בימי השלטון הנאצי לא יצא מביתו כדי שלא יגזזו את זקנו. בביתו התקיים מניין שבו קראו בתורה, תקעו בשופר, וקיימו מצוות סוכה. בסוף אייר או בתחילת סיוון תש"ב,1942, שולח לאושוויץ.
מקורות: ספר כזשאנוב, עמ 84-82, 189, 320-317; וונדר, א, עמ 444-445;

בומבך,,Bombachאברהם, בן יהושע פנחס.
נולד בתר"ן,1890. היה אב"ד בקנטי,Kęty , שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 447; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;