ברוידע, ישראל - ברייטר, יצחק

br

ברוידע, ישראל בצלאל.
נולד בתרס"ח,1908. למד בתלמוד תורה בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצח;

ברוורמן, Brawerman,מרדכי, בן אריה לייב.
קראטי, Kratie, Kracie. אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 176;

ברוך (בארוך), Baruch, יהושע אייזיק (שייע).
בא מז'יטומיר, Zhytomyr ,שבאוקראינה. היה מראשי קהילת חב"ד בקובנה, והיה ר"מ ומשפיע חב"די. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 512; ליובאוויטש וחייליה, עמ 175;

ברומר, ,Bromer,Brumer אלעזר.
נולד בתר"ם,1880. בתרס"ט,1909, התמנה לדיין בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית. בתרפ"ז,1927, לאב"ד שם. בתרצ"ח,1938, הוציא לאור את ספרו "משפט כתוב" על נביאים ראשונים, שבו עמד על הסיבות להבדלים בין הקרי והכתיב. היה חסיד בעלז, אך מכיוון שבחוגים החסידיים בפולין לא הרבו לעסוק באותה התקופה בענייני לשון ודקדוק, לא ציין את שמו כמחבר הספר הזה ואף לא של ספרים אחרים שכתב בנושאים אלה ובענייני לוח השנה, כי אם רק כמביאם לדפוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה נדד לרוסיה, ונפטר בקירגיזיה בתש"ד, 1944. כך לפי ספר סאנוק. לפי "'מקדשי ה' בערבות סיביר" - באוזבקיסטן, באדר תש"ד, 1944.
מקורות: ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 63, 95-92, 629-627; מקדשי ה' בערבות סיביר, עמ נב-נד;

ברומר, שמואל, בן מאיר.
היה "רב מטעם" בסוחובולה, Sucowola, שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: סוחובולה, עמ 31-34;

ברון, Brun, Baron,יונה
בן מנחם מנדל (ע"ע). נולד בתרנ"א,1891. תחילה גר באושויינצ'ים. אחר כך עבר לכהן כדיין ביאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ועסק גם במסחר. נספה בתש"א.
מקורות: וונדר, א, עמ 568; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

ברון, מנחם מנדל, בן אליעזר ירוחם.
נולד בתרל"ד,1874. גר ביאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ושם היה לו בית מדרש. בשנותיו האחרונות התבודד מקהל חסידיו, ורוב הימים עסק בתורה ובתפילה. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, א, עמ 569; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

ברושטין, Brustein ,חנה דוד.
לימד בישיבת ריגה והגיד שיעורים שונים בבתי המדרש שבעיר. כתב בעיתונים "פרימאָרגן" ו"דָאס פָאלק". התכתב עם הגאון הרוגצ'ובי. היה מיודד עם הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי שעלה לארץ ישראל בתרפ"ד ונעשה רבה הראשי של רמת גן. הרב ברושטין שלח אל הרב אושפיזאי את שירו "התרפקות", שבו ביטא את געגועיו לארץ ישראל. השיר נדפס בתש"ח בקובץ "עתרת". הרב ברושטין נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 375;

ברושטיין, יעקב יוסף.
היה המזכיר של האדמו"ר מליובאוויטש, והמזכיר של אגודת ישראל בריגה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 375;

ברֶזינר, Breziner ,משה.
התחנך בישיבת נובהורדק, והיה ממייסדי ישיבת "בית יוסף" ברז'יצה, Rezhitsa , שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 376;

ברטפלד, Bartfeld,יצחק מאיר.
נולד בתרס"ו,1906. מתרפ"ו,1926 עד תרצ"ב,1932, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. מתרצ"ב,1932, שימש כמורה ללימודי דת בלבוב. נספה בלבוב.
מקורות: קיש, עמ 407;

ברייטר, Breiter, יצחק.
למד בבית המדרש בלובלין. בחורף תרס"ה, 1905, מצא בספריה של בית המדרש של ר' צדוק הכהן את הספר ליקוטי מוהר"ן, וכך התוודע לתורת ברסלב. הוא יצר קשר עם אנשי ברסלב באומן, בערב ראש השנה תרס"ו נסע לשם, והיה אחד הראשונים שבא לשם מפולין. כשחזר התחיל לעשות נפשות לתורת ברסלב, ונסע לאומן כעשר פעמים. בתרפ"ו, 1926 ניסה לנסוע לשם, אך הגבול עם רוסיה היה סגור, והוא ואנשיו נאלצו לחזור. לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות בוורשה. בעת המשבר הכלכלי שהיה שם בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נפגעה פרנסתו, ומצבו הכלכלי הורע מאד. בתולדות חסידות ברסלב תופס ר' יצחק ברייטר את אחד המקומות המרכזיים, בעיצוב דמותה ודרכה הלכה למעשה, כששערי רוסיה היו סגורים. הוא הקים "קיבוצים" של חסידי ברסלב בוורשה ואחר כך בישיבת חכמי לובלין, לימד את תורת ברסלב, אך לא התהדר בשום תואר, ונקרא "ר' יצחק". כשפרצה מלחמת העולם השניה היה בוורשה, ונכלא בגטו. הגרמנים ראו בו אחד ממנהיגי היהודים, יודן פיהרר, ולכן היה בין הראשונים ששולחו לטרבלינקה, עם רבנים נוספים, ושם נספה.
מקורות: פייקאז', חסידות פולין, עמ 340; עדות בעל פה של נחמן-נתן וולדיגר, שאביו הי"ד היה מחסידי ברסלב בקרקוב; באינטרנט, מכון נחלת צבי; יגלניק, שארית יצחק, עמ' ז-כ"ד;