שידלובסקי, אלחנן - שיף ,בן-ציון

sh
שידלובסקי, Shidlowski, אלחנן דוד
הרב מקרימולוב,Kromolów, שבאזור לודז'. עונה בידי פולקס-דויטשה (פולני ממוצא גרמני), ונספה.
מקורות: ספר זכרון/אנדעק בוך, ק"ק זאויירטשע והסביבה,עמ 344, 350; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה עמ 512;

שיינברג, Schönberg, ברנרד.
נולד ב- 17.6.1908 בגליציה. בילדותו היגר עם משפחתו לפריס. שם למד בתלמוד תורה, ובאותה העת גם בגימנסיה צרפתית. בתרפ"ז,,1927 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בפריס, וגם למד משפטים. בתרצ"ג, 1933, הוסמך לרבנות, וגם וקיבל אישור לעסוק בעריכת דין. באוקטובר 1936 התמנה כסגנו של הרב הראשי בליון, Lyon. שם טיפל בנוער והקים ביסוד תלמודי תורה. גם הקים את אגודת "הקשר" Le Lien, שתפקידה היה למנוע את נישואי התערובת. ב- 1939 השתתף, כרב צבאי, בקרבות בבלגיה. באחד הקרבות שבהם השתתף כמעט נפל בשבי, אך הצליח להימלט. באוגוסט 1940 שוחרר מן הצבא, חזר לליון, ושם סייע הרבה לאלפי הפליטים היהודים שהגיעו לאזור. ב-1941 הקים ועדה שניסתה לעזור ליהודים שעבדו בשירות הממשלתי ונפגעו מן התחיקה האנטי יהודית של ממשלת וישי.ביוני 1942 הסכים לשרת כרב של מחוז הרון. ביולי 1942 ביקר בעיר Ruffieux שבמחוז סאבוי. כשראה את מצבם הקשה של היהודים שם, הגדיל את התמיכה בקהילה, שילם לרופא שידאג לחולים, ומינה אדם שידאג לצרכים הדתיים. הוא היה פעיל באגודה לידידות נוצרית-יהודית. בעזרתו של אחד מעמיתיו הגיש מחאה לשלטונות הכנסיה, על התחיקה האנטי יהודית. בין ה-20 ל-21 לאוקטובר 1942 פלשו שוטרים לבית הכנסת בליון ועצרו יותר מחמישים איש. הרב שונברג וחבריו מיחו בפני השלטונות על חילול המקום הקדוש.
הרב שיינברג נאסר ב- 26.5.1943. והועבר למחנה המעצר בדראנסי, Drancy. שם מונה כרב, אירגן שיעורים ביהדות, טיפל בילדים, קיבל חדר ששימש כבית כנסת, וביקר בקביעות את החולים והאסירים. ב20.11.1943 גורש לאושוויץ, ושם נפטר בפברואר 1944 מאפיסת כוחות, ועדיין לא מלאו לו 35 שנים. אחרי המלחמה העניקה לו המחתרת הצרפתית אות כבוד.
מקורות: Paul Levi, p.p. 401-404

שיינברג, יהודה, בן הרב זאב (וולף) מאיר. היה רב בברנוביץ שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: עדות קרובת משפחתו שלומית ריץ פינקלשטיין.

שיינברג, ניסן (יושע), בן הרב זאב (וולף) מאיר .
בא ממשפחה של חסידי סלונים. היה דיין בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. פעל הרבה למען בית הספר "בית יעקב" בעירו. נספה בעירו בשושן פורים תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 196-193; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינטוך, Scheintuch ,Sheintuch ,אליעזר.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורצ'ין, Torczyn, שבווהלין, עם הרב בן ציון צוקר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 96;

שיינטופ, Sheintup, Scheintup,יהושע.
מתרצ"ז,1937, כיהן כרב ודיין באוסטילהUstila, Ostila, שבגליציה המזרחית. נספה ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; קהילת אוסטילה, עמ 12, 125; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינין, Sheinin, אריה לייב.
היה רבה של דוקשיצה, Dokszyce, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 252; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 465;

שיינפרוכט, Sheinfrucht, Sheinfruct ,חנוך העניך, בן ישעיהו.
מייכוב-קשוינז
, Miechów Chrasznica, שבאזור קרקוב. ב-1942 התפללו בביתו מנחה ומעריב. גורש למחנות עם כל יהודי העיר באקציה הגדולה שהגרמנים ערכו בתשרי תש"ג, ספטמבר 1942.
מקורות: ספר יזכור מייכוב, כראשניצה וקשיונז', עמ 215; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 302, 304;

שיינקמן, Sheinkman, Scheinkman,אליעזר.
נולד בתרס"ח,1908. היה רבה האחרון של טרשקון,Traszkuny , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 318; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שילוביצקי, Shilowitzki ,Silowicki, בן-ציון, בן אליעזר.
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות סלובודקה וקלםKelm, Kelmė, שבליטא. גר בבליצה,Bellitza, Bielice , שבאזור ביאליסטוק. והתפרנס ממסחר. בתרצ"ד,1934, הזמין אותו הרב ירוחם לייבוביץ' ללמד בישיבת מיר. נספה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: פנקס בעליצה, עמ 223-220;

שילנסקי, Shilanski, שלום. נולד בתרנ"ה,1895.
היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפא;

שימאנוביץ (שימונוביץ?), (Shimanowitz (Shimonowitz?,מרדכי.
היה המנהל של ישיבת "בית יוסף" באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר אוסטרובצה, עמ 223;

שיף, Schiff, Shif ,בן-ציון, בן שמעון.
היה אדמו"ר באנטוורפן. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שסב;