פרידמן, נחום - פרלוב, משה

fr
פרידמן, נחום.
היה אדמו"ר בטרנופול, Tarnopol , שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243;

פרידמן, שמואל, "שמואל פליסער".
היה רב חב"די בפליסה, Plissa , שברוסיה הלבנה.
נספה בשואה.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 410;

פרייברג,Freiberg ,אהרן נטע.
בתרצ"ז,1937, נתמנה לרבה של לוקוב, Łuków, שבאזור לובלין. במינוי זה תמכו אנשי המזרחי ובעלי המלאכה. אנשי אגודת ישראל התנגדו למינוי, וטענתם היתה שבעיר הזאת עברה הרבנות תמיד בירושה. המאבק על המינוי נמשך שנה שלמה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 278; ספר לוקאוו, עמ 31, 51, 75;

פרייליך, Freilich,בן-ציון.
הרב מוורקה, Warka. בזמן המלחמה היה בגטו ראדום, Radom, שבאזור ורשה, ושם למד תורה בבית המדרש עם עוד כמה יהודים. נספה בשואה.
מקורות: ראדום, עמ 255;


פרישרמן, Frisherman,מאיר אברהם.
כיהן כרב בטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelsk, שבאזור לובלין. נפטר בבוכארה בתש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 238;

פרלוב,Perlow,אברהם אלימלך, בן ישראל, ה"ינוקא" מקרלין.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרפ"א,1921, התמנה כאדמו"ר במקום אביו שנפטר. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, והאחרונה בהן היתה בקיץ תרצ"ט,1939. חסידיו ביקשו ממנו להישאר בארץ, אך הוא העדיף לחזור לפולין, ודחה את המאמצים להצילו. כשכבשו הרוסים את עירו פינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה הם חיסלו את כל מוסדות הדת. הוא המשיך לנהל את החצר החסידית שלו בתנאי מחתרת, ובחשכת הלילה הקים בחצרו מקוה, במקום המקוואות שנסגרו בפקודת השלטונות. נספה עם חיסול הגטו של פינסק-קרלין, בחשון תש"ג,1942.
מקורות: ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין, ב, עמ 320, 336; אריה אביב"י, ואני בגולת סיביר, עמ 12; אדמו"רים, עמ 11-9; אלפסי, עמ 72; החסידות מדור לדור, א, עמ 142; אלה אזכרה, ג, עמ 27-23; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212, 264, 294, 296; סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרלוב, אהרן, בן ישראל ה"ינוקא" מסטולין, Stolin, ווהלין.
אחרי שאביו נפטר, בתרפ"ב,1922, ביקשו ממנו חחסידים שיכהן כאדמו"ר. אך הוא סרב, עבר לוורשה, ושם ריכז סביבו את חסידי קרלין-סטולין בפולין, וכל ימיו פעל לטובת חולים, נצרכים וקשי יום. נרצח בוורשה, באב תש"ב,1942, כשרצה להגן על אשה הרה ששוטר אוקראיני רדף אחריה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 206, 209; זיידמן, יומן, עמ 316; אלפסי, עמ 72; החסידות מדור לדור, א, עמ 139; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212; סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קע"ד;

פרלוב, אשר.
סטולין, Stolin. נספה בשואה.
מקורות: סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים;

פרלוב, יוחנן, בן נח.
האדמו"ר האחרון לבית לעכוויטש. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 108;

פרלוב, יוסף, בן אלתר ישראל שמעון.
האדמו"ר מנובומינסק, Mińsk Mazowiecki, שעל יד ורשה. לפני המלחמה גר בוורשה. בתקופת הגטו שימשה דירתו כמחסן מזונות לעניים. גורש לאושוויץ- בירקנאו, שם שהה עד שמחת תורה תש"ה,1944, ואז צעד במצעד המוות עד ברגן-בלזן, שם נפטר מטיפוס שבועיים אחרי השחרור.
מקורות: אדמו"רים, עמ 116-108; אלפסי, עמ 96, 316;

פרלוב, יעקב יוסף, בן אברהם.
גר באוסטרהא, Ostróg, Ostraha, Ostre, שבווהלין, ושם היה ידוע כאדמו"ר מקוּניֶב, Kunów. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 74;

פרלוב, משה, בן ישראל, ה"ינוקא" מסטולין.
נולד, כנראה, בתרנ"ה,1895. היה אדמו"ר בסטולין, Stolin. היה גם בעל השכלה כללית. ביקר בארץ ישראל בתרצ"ג,1933 ובתרצ"ז,1937, ותמך ברעיון החלוקה, כי קיווה שכך אפשר יהיה לפתוח את שערי הארץ לעלייה יהודית. כשכבשו הרוסים את האזור, בספטמבר 1939, הם החריבו את החצר שלו. נספה עם כל יהודי סטולין בערב ראש השנה תש"ג,1942.
מקורות: ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין, א, עמ 291; ב, עמ 268-267; אדמו"רים, עמ 209-205; החסידות מדור לדור, א, עמ 142; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212, 271, 272; סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים;
רבני ברית המועצות, 1939-1991; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שא-שג;