הורוביץ, נפתלי - הורוביץ, שמואל

ho

הורוביץ, נפתלי, בן צבי הירש.
היה רבה האחרון של רוזוואדוב. Rozwadów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 349;

הורוביץ, נפתלי, בן ראובן.
נולד בתרל"ג,1873. ישב בדמביץ ,Dębica, שבגליציה המערבית, כרב בלתי מוכר רשמית. לחם בציונות, וכשהרצל נפטר עשה סעודת הודיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, נפתלי צבי, בן טוביה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270, 272;

הורוביץ (הורוביץ באב"ד), פישל.
לפני מלחמת העולם השניה היה רבה של קוזלוב, Kozłów, שבאזור לבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 459;

הורוביץ, פסח (טימקוביצר, Timkowicer), נולד בטימקוביץ, Timkovitz, שברוסיה הלבנה.
אחרי המהפכה הבולשביקית ברח משם ובא לישיבת קלצק ,Kleck, שבווהלין (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור לפולין), ושם למד אצל הרבנים איסר זלמן מלצר ואהרן קוטלר, ועם הרב משה אפשטיין (ע"ע) מילא את מקומו של הרב חיים שמעון הרנזון (ע"ע). אחרי שהרב מלצר עזב את הישיבה ונעשה ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, היה הרב הורוביץ מסביר לתלמידים את השיעורים שלימד הרב קוטלר בישיבה. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, נבחר הרב הורוביץ לאב"ד של העיר. באותה התקופה מלאה העיר בפליטים שבאו לשם מפולין. הוא טיפל גם בהם, והמשיך בחשאי ללמוד וללמד תורה. נספה בגטו של קלצק באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 224-221; פנקס קלצק, עמ 28-29; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק,
עמ 557;

הורוביץ, צבי הירש אלימלך, בן שמואל. משושלת רופשיץ.
היה האדמו"ר האחרון לבית דמביץ, Dębica. נולד בתר"ס,1900. נשרף חיים בבית הכנסת במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. שבספטמבר 1939 הציתו אותו הגרמנים על יושביו.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; ספר דמביץ, עמ 33-32, 163; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 122; וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, צבי, בן אשר ישעיה (שהיה מן התומכים בתנועת "חובבי ציון" בגליציה).
היה אדמו"ר ברימאנוב, Rymanów, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 357;

הורוביץ, קלונימוס קלמן, בן חיים יהודה.
אחרי מחלוקת קשה נבחר להיות רבה של סטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח ללבוב, שבאותה העת נכבשה בידי הרוסים. הוא קיבל דרכון רוסי ועבר לרוהטין, Rohatyn, שבאותו האזור. לקראת חג הפסח ת"ש,1940, שלח משם לבני עירו שהוגלו לסיביר חבילת מצות ומאה גרם צימוקים. מהם הכינו כמות של יין שהיה בה כדי להוציא אותם ידי חובת ארבע הכוסות של ליל הסדר, ויצאו ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 21, 266-265. וונדר, ב, עמ 349;

הורוביץ, ראובן, בן לייב. נולד בתרנ"ט,1899.
למד אצל הרב מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", בישיבת לומז'ה,Łomża,שבווהלין, ובמתיבתא בוורשה, שבה הוסמך לרבנות. שימש כרב באוליקה, Olika, שבאותו האזור. שנים אחדות היה חבר באגודת ישראל, ואחר כך הצטרף למזרחי. עבר לוורשה, ושם עבד במרכז של התנועה ובמחלקת החרדים של הקרן הקימת. בגטו היה פעיל בתחומי החינוך והתרבות, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודי ורשה שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. הוא היה בין הרבנים שהשתתפו בליל הסדר האחרון של פסח, שנערך בתש"ג, ערב פרוץ המרד. השתתף במרד עם קבוצה של בחורי ישיבות והרב יוסף אלכסנדר זמלמן (ע"ע).
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 186, 241, 250, 256, 257; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, עמ 63-61 ; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29; וונדר, ב, עמ 350-351;

הורוביץ, רבקה
אשת חיים מנחם (מנדל) דוד, האדמו"ר האחרון מדז'יקוב, Tarnobrzeg ("הרב הצעיר" של דז'יקוב). היתה בתו של האדמו"ר עמנואל וולטפריד מפשדבורז', Przedbórz (ע"ע). היא היתה פעילה ב"בית יעקב" ובמוסדות צדקה בעיר. ידעה היטב פולנית, ולכן השתתפה במשלחות שונות שפנו אל השלטונות. נספתה במחנה שטוטהוף שעל יד דנציג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 210; ספר דז'יקוב, עמ 106, 109, 122-121, 316-313;

הורוביץ, שלמה
בן צבי הירש מרוזוואדוב, Rozwadów. גליציה המערבית. נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 353; החסידות מדור לדור, א, עמ 274;

הורוביץ, שמואל יהושע.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של בלחאטוב ,Belchatów, שבאזור לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 72;