האבר, זאב - האגר, יחיאל

ha

האבר ,Haber זאב.
היה רב ומו"ץ בפודהיצה, Podhajce, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 440;

האגר (הגר), Hager ,אברהם יהושע השל, בן יוסף דוד.
נולד בתר"ל,1870. כיהן כרב בדאמיטש, ,Demycz שבגליציה המזרחית. ידע היטב פולנית והונגרית, והתפרנס מרישום הלידות, הנישואין והפטירות בשביל השלטונות. בסוף ימיו עבר לזבלוטוב באקציה הראשונה הצליח להתחבא, אך כשראה שבני עירו מובלים לטבח יצא מן המחבוא. קצין הונגרי שראה שהוא מדבר הונגרית רהוטה רצה להציל אותו, אך הוא סרב נספה בחנוכה תש"ב.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 228; זבלוטוב, עיר ומתים, עמ 131; וונדר, ב, עמ 11;

האגר, ברוך, בן האדמו"ר מנחם מנדל.
נולד בתרס"ח,1908. מילא את מקומו של אביו באויבער וישוא Ober Wishu, Vişeu de Sus , שברומניה. בימי מלחמת העולם השניה עזר הרבה ליהודים שנאסרו בידי המשטרה ההונגרית. כשנכנסו הגרמנים לאזור, במארס 1944, הם העלילו עליו שזייף את רישומי הלידות של היהודים, ואסרו אותו. לאחר מאמצים רבים העבירה אותו המשטרה ההונגרית לבית החולים בבודפשט. הוא ידע שהראשונים למשלוח לאושוויץ יהיו החולים, ולכן הוברח לגרוסורדיין, Grosswardein, Oradea, שבטרנסילבניה. שם הסתתר בבונקר אצל דודו הרב חיים מאיר האגר (שעלה ארצה). הגרמנים גילו את הבונקר ושילחו אותו לאושוויץ. שם נספה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שסח; עדות בן דודו יהושע האגר-לאו מירושלים;

האגר, חיים, בן משה.
נולד בתר"ס,1900. בתרפ"ה,1925, נבחר במקום אביו להיות רבה של קוסוב,Kosow , שבגליציה המזרחית, והיה האדמו"ר האחרון שם. לפני המלחמה ביקר בארץ, התכונן לעלות, ועמד להשקיע כאן סכום כסף נכבד, אך חסידיו הניאוהו מכך. מ-1940 עד אוגוסט 1942 גר בקולומיה,,Kolomea שבגליציה המזרחית. החסידים ניסו להבריח אותו להונגריה, אך הדבר לא עלה בידם. נספה בלבוב בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 35-34; אדמו"רים, עמ 91-90; אלפסי, עמ 112; מדור לדור, א, עמ 223; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקלט-תקמ;

האגר, חיים, בן משה.
נולד בתרנ"ג,1893. היה רב ואדמו"ר בזבלוטוב, Zabłotów , שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה. בתר"ף,1920, חזר לעירו. בתרצ"ח, 1938, ביקר בארץ ורצה לגור בה. לפי אדמו"רים, עמ 90, הכוונה לחיים האגר, האדמו"ר מקוסוב. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם גילחו את ראשו, והעבידו אותו כפועל בכביש. נספה בחשון תש"ג, 1942, ברכבת שבה הובל מקולומיה ללבוב. לפי אדמו"רים, שם, הכוונה לחיים האגר, האדמו"ר מקוסוב.
מקורות: אלפסי, עמ 114; וונדר, ב, עמ 34-33; זבלוטוב, עיר ומתים, עמ 134; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקלט;

האגר, יוסף, בן מנחם מנדל.
נולד בתרל"ח,1878. אשתו יוכבד היתה בתו של האדמו"ר יצחק קוטן מטיסמניץ, Tyśmienica, ונקראה "יוכבד המשכלת". היא עסקה הרבה בפעולות צדקה וחסד. בתרס"ד,1904, נתמנה לאדמו"ר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לווינה. אחרי המלחמה חזר לטיסמניץ, ובתרפ"ו,1926, הוכתר כרבה הרשמי של העיר. ביתו היה בית ציוני, ושני בניו היו פעילים בתנועת המזרחי. בזמן הכיבוש הסובייטי, כשהשלטונות חיסלו את מוסדות הדת בעירו והוא נותר ללא פרנסה, תמכו בו כמה מבני עירו. כשכבשו הגרמנים את האזור גורש לסטניסלבוב, Stanisławów , Ivano Frankovsk, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: טיסמעניץ, ספר יזכור, עמ 54-52, 118, 124, 177-176, 223;

האגר, יחיאל מיכל, בן ברוך.
נולד בתרל"ב,1872. בתרנ"ה,1895, נעשה אדמו"ר בהורודנקה, Horodenka,שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ואחר כך היה אדמו"ר בצ'רנוביץ (אז רומניה-בוקובינה. היום אוקראינה). בסוכות תש"ב,1941, נכלא בגטו צ'רנוביץ, וגורש לטרניסטריה. הוא יכול להתחמק מן הגירוש, כי היה לו דרכון פולני, ובאותה העת גורשו לטרנסניסטריה רק היהודים שהיו אזרחי בוקובינה ובסראביה, אך הלך מרצונו, כי לא רצה לעזוב את שאר בני משפחתו. שם נפטר בכסלו תש"ב, והובא לקבר ישראל . בנו הרב ברוך שנספה בשואה היה נשיא המזרחי בבוקובינה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 42-43; ספר הורודנקה, עמ 66, 230, 249, 343, 398; אדמו"רים, עמ 125-134; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ ריד;