ויגודסקי, אלכסנדר - וייל, היימן

wi
ויגודסקי,Wigodski,אלכסנדר.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בברזה-קרטוסקה, Bereza Kartuska,Kartusskaya Bereza, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 224; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וידמן, Widman,יעקב יצחק
בתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של איווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 70;

וידנפלד (ויידנפלד),Weidenfeld,יעקב
בנו של הרב דב בעריש מטשבין,שנפטר בירושלים בתשכ"ו,1965. נולד בתרס"ב,1902. היה ר"מ בישיבת "כוכב מיעקב" שיסד אביו בטשבין, Trzebinia, שבגליצה המערבית ורב בדומברובה טרנובסקה, Dąbrowa Tarnowska, שבאותו האזור. לפי העדויות של בני עירו שהיו אתו במחנות הוא גורש למחנות בגרמניה, השתתף בצעדת המוות, ונפטר כמה ימים לפני השיחרור.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 107; וונדר, ב, עמ 789; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

וידנפלד, יצחק, בן יעקב (ה"כוכב מיעקב").
נולד בתרל"ד,1873. בנעוריו למד אצל אביו. היה רבה של הרימלוב, Grzymałów,שבגליציה המזרחית. ומתרנ"ד,1894, כיהן כרבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור, בימי מלחמת העולם הראשונה עשה הרבה למען הפליטים הרבים שבאו לעיר. ישב שנה במאסר כי נחשד בריגול. בתרפ"ה,1925, נאם בעצרת שהתקיימה לכבוד פתיחת האוניברסיטה העברית. בדצמבר 1929 ספד למנהיג הציוני ד"ר לאון רייך באסיפה שאותה ארגנו הציונים. לפי וונדר נפטר באדר תש"ג,1943. לפי אלה אזכרה בתחילת תש"ב,1941. לפי פנקס הקהילות ב-1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 790-789; אלה אזכרה, ז, עמ 71-68; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 139;

וידנפלד, ישראל יוסף, בן הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין.
נולד בתרס"ג,1903. היה ר"מ בישיבת "כוכב מיעקב" שיסד אביו בטשבין. נספה בקולובייל, Kolobeel, Kolbiel, שבאזור ורשה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 152;

וידנפלד, נחום, בן יעקב.
נולד בתרל"ה,1875. בתרנ"ז,1897(כך לפי אלה אזכרה. לפי פנקס הקהילות ב-1898). התקבל כרבה של דומברובה טרנובסקה, Dąbrowa Tarnowska, ושם כיהן ארבעים ושלוש שנים, עד החורבן. בתרס"ח,1908, יסד שם ישיבה. באותה השנה ביקר בארץ, במשלחת שנסעה לשם כדי להסדיר את המחלוקות שהתעוררו ב"כולל גליציה" בעניין שנת השמיטה. הוא התנגד להיתר המכירה לנכרי של הקרקעות, ואסף כספים עבור שומרי שביעית כהלכתה. בתרע"ב,1912, השתתף בועידת קטוביץ, והיה ממייסדי אגודת ישראל. נפטר בשינייאוה, Sieniawa, שבגליציה המערבית, בכסלו ת"ש,1939.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 148-140; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 108; וונדר, ב, עמ 791-795;

וידרקר, Wiederkher, Widerker,אליעזר, בן יהושע .
נספה בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה, באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 12;

וידרקר, יהושע, בן יעקב.
נולד בתרל"א,1871. בכסלו תרע"ב,1911-12, התמנה לרב בנישטאט-עיר חדש,,Nowe Miastoשעל יד פשמישל, Przemyśl. גליציה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר לסמבור, Sambor, שבאותו האזור, ושם הצטרף לבית הדין של הרב אהרן לוין (ע"ע). בתרע"ט,1919, התקבל כדיין, ואחר כך כאב"ד בפשמישל. היה פעיל בהקמת ישיבת חכמי לובלין. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט, עמ 122; ספר פשמישל, עמ 205, 206, 225; אלה אזכרה, ז, עמ 12-9; וונדר, ב, עמ 796-796;

ויטלש (ויטלס), Witeles, Witelesch,יעקב.
נולד בתרל"ט,1879. בצעירותו הוסמך לרבנות, אך לא עסק בכך. היה פעיל בעסקי ציבור, והתפרנס מאחוזה כפרית גדולה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי בלבוב, והיה נשיא התנועה בגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, לפי פישר-שיין בתר"ץ, 1930, עזב אותה, הצטרף לאגודת ישראל, והשתתף בכנסיות הגדולות שלה שהתקיימו בווינה ובמריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. בתרפ"ח,1928, נבחר כסגן יושב ראש מועצת הקהילה של לבוב. רצה לעלות לארץ, אך נשאר בפולין, כי בתוקף התחיקה האגרארית (החקלאית) שנהגה אז בפולין לא היה יכול למכור את האחוזה שממנה התפרנס. כשנכנסו הרוסים לגליציה המזרחית, בתחילת מלחמת העולם השניה, הם החרימו את האחוזה שהיתה לו, והוא נשאר בחוסר כל. נפטר בגטו לבוב בתש"ב,1942. מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 278-182; זיידמן, אישים, עמ 263-258; אלה אזכרה, א, עמ 282-278; זאב פישר-שיין, בסוד ישרים ועדה, עמ רפ – רפב; וונדר, ב, עמ 800-801; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 200-202;

ויטקינד,Witkind,אברהם משה, בן חיים אהרן.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בסעלוב, Šiluva, שבליטא. היה רבה האחרון של בוטרימנץ Butrimants,, שעל יד קובנה. היה ציוני. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם אילצו אותו לחלל את בית המדרש. נספה בידי הליטאים באב תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 202, 204;רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 165; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 208;

וייזר, Weiser,יעקב, בן חיים שמחה.
נולד בתרל"ט,1879. כיהן כרב בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 798;

וייל, Weil,היימן לוין (היינריך), חיים יהודה, בן מאיר.
נולד בתרכ"ו,1866, ברוגוז'נו, Rogożno, שבאזור פוזנן. אביו היה מתלמידיו של ר' עקיבא אייגר. הוסמך לרבנות בידי הדיין שמעון הורוביץ מלייפציג. למד באוניברסיטה של ברלין פילוסופיה, שפות וספרות גרמנית, וגם בסמינר לרבנים. בתרס"א, 1901,חזר לפולין, ונתמנה לרב בצ'רנקוב, Czarnków, שבאזור פוזנן. בימי מלחמת העולם הראשונה עזר ליהודים שהיגרו ממזרח אירופה לגרמניה. היה פעיל ב-Hilfsverein, ארגון העזרה, מיסודו של הרב הילדסהיימר, ובארגון העולמי של כי"ח. אחרי מלחמת העולם הראשונה הוחזרה צ'רנקוב לפולין, אך הרב וייל הקים שם, עם הפסטור הגרמני, בית ספר גרמני פרטי, והדבר עורר את חמתם של השלטונות הפולניים. בתר"פ,1920, נתמנה לרבה של הקהילה האורתודוקסית בדיסלדורף. בתחילת 1939 עבר להולנד. מ-1939 עד 1943 שהה באמסטרדם. שם המשיך ללמוד, נתן שיעורים בתלמוד ונאם בפני בני הקהילה. בנובמבר 1943 נכלא במחנה וסטרבורק, ומשם גורש לאושוויץ.
מקורות: לוונטאל, עמ 178-180; ולק, עמ 386; עדותה של נכדתו הרבנית שולמית מלמד.