גיטעלעס, משה - גירשוביץ, חיים

gi

גיטעלעס, Giteles ,משה.
היה רב בשטויבץ, ,Stowbtsy, Stolpce שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטויבץ-סוורזנא, עמ 497, ברשימת הנספים;

גינגולד,Gingold, י.
היה רבה האחרון של אינוולודז', Inowłodz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 54;

גינדין, ,Gindin יעקב יצחק.
נולד בתרנ"ו,1875. למד בישיבות בליטא ובלטביה. כחמישים שנה כיהן כרב ומו"ץ בפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). רצה לעלות לארץ, ושמח שילדיו עלו אליה. נפטר בגטו פינסק.
מקורות: פינסק, ב, עמ 503, 504;

גינזבורג (גינסבורג,גינצבורג), ,Ginsburg, Ginzburg אהרן
בן זאב וולף מדויד-הורודוק,Dawidgrodek,שבווהלין. היה רב ואדמו"ר בלוניניץ, Luniniec, שבאותו האזור. הגויים היו קוראים לו "הרב היפה". נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 99;


גינזבורג, זאב וולף, בן לוי יצחק מדויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין.
זמן מה ישב בארצות הברית, ואחר כך חזר לעירו. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, יהודה לייב שאול, בן רפאל יוסף.
נולד בתרל"ד, 1874. בנעוריו למד אצל אביו, שהיה ראש ישיבה בקובנה. בתרנ"ח,1898, התקבל כרב ביעקבשטאט, Jakobstadt, Jekabplis שבלטביה, ושם שימש ברבנות ארבעים ושתים שנים. מספרים שבכל השנים שבהן כיהן כרב לא אכל בשר. כשנכבשה העיר בידי הרוסים, בתחילת מלחמת העולם השניה, לא נפגע מעמדו, כי הקומוניסטים היהודים שנעשו לראשי הציבור היהודי המשיכו לכבד אותו. נספה בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה,עמ 379-378; יהדות ליטא, עמ 38; אלה אזכרה, ז, עמ 248-246; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גינזבורג, יואל.
בצעירותו שימש כראש ישיבה בברזנה, Bereżna, שבווהלין, אצל הגאון שלום מרדכי שבדרון. בתרס"ח,1908, או בתר"ע, 1910, נתקבל כמו"ץ ואב"ד בבורשטין, Burshtyn, שבגליציה המזרחית. בתפקידים אלה שימש עד השואה. לא היה מקובל על החסידים, כי כמה מילדיו נתפסו להשכלה. אחד מהם היה ראש הקן של בית"ר בעיר, והאחר –אף הוא ציוני– למד באוניברסיטה של קרקוב ביום הכיפורים תש"ב,1942, ערב החיסול של הגטו והשילוח לבלז'ץ, היה בין אלה שהתפללו אצל הדיין שמואל מאסטל (ע"ע), ואמר ליהודים דברי ניחומים. אז ירה בו חיל גרמני. הובא לקבר ישראל.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 32, 55, 88, 101-100, 126, 214-211, 307, 356-351;

גינזבורג, לוי יצחק, בן אלתר בן-ציון.
משושלת דויד-הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97; החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נתמנה לרבה של אוסטרוג-אוסטרהא, Ostrog, Ostraha, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 38;

גינזבורג משה יהושע, בן האדמו"ר זאב וולף (ועלוועלע).
למד בישיבת וולוז'ין. היה האדמו"ר האחרון בשושלת דויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97-96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 58-57, 97, 99;

גינזבורג, נחום ברוך, בן צמח דוד.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ג,1903, נתמנה לרב באופינה, ,Upina שבליטא ובתר"ף,1920, עבר לקיבורט,Kibart, שבאותו האזור. בתר"ץ,1930, עבר ליאנובה Jonava, Janova. היה הנשיא האחרון של אגודת הרבנים בליטא, וחבר מרכז "יבנה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר הרבה לפליטים שבאו לליטא מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. בשבוע השלישי לכיבוש העיר בידי הגרמנים הם עינו אותו וציוו עליו הליטאים לאסוף מן היהודים סכום כסף גדול. אך הוא הסביר להם שאחרי השנתיים של הכיבוש הרוסי לא נותר בידיהם כסף. הם אסרו אותו כבן ערובה, ואחרי השתדלויות מרובות שיחררו אותו, והובילו אותו לקובנה כבן ערובה שניתן לפדותו תמורת ממון רב. אחר כך הוחזר ליאנובה ושם נספה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, מס' 10, עמ 66,67; אלה אזכרה, ב, עמ 149-152; יהדות ליטא, עמ 38; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127, 336, 337 , 464 ,578; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 205; אשרי, חורבן ליטע, עמ 255-256;


גינסברג, Ginsberg, דויד.
נולד בתרס"ד,1904, בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בביאלובר,Bjelovar, שבקרואטיה. ב-1941 שולח למחנה הריכוז Yasenovac, ושם נספה.
מקורות: קיש, עמ 416;

גירשוביץ, (גירשאוויץ), Girshowitz חיים שלמה.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפו;