ארליך, שלמה - אשרוב, שלמה

ar

ארליך, שלמה.
נולד בתר"ן,1890. לפני מלחמת העולם השניה היה דיין ומו"ץ בגריבוב, Grybów, שבגליציה המערבית. ההדיר ספרים רבים של גדולי ישראל מן הדורות הקודמים. נספה בת"ש, 1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 297-295;

ארנברג (אהרנברג), Ehrnberg אלימלך אלעזר
בן יצחק אריה (לייב) ושרה. היה חסיד בובוב. לפני המלחמה גר בגורליצה, Gorlice שבאזור קרקוב. שם כיהן כרב, ושם נספה עם אשתו וכל ילדיו, בגיל 46. אחיו הרב יהושע מנחם מנדל הצליח לעבור להונגריה עם משפחתו, ובקיץ תש"ד, 1944, עלה לרכבת של קסטנר. אחר כך היה אב"ד בתל אביב.
מקורות: דף עדות של אחייניתו ריבה אברמוביץ ביד ושם, דבר הישועה, עמ 8;

אשכנזי, Ashkenazi, Aschkenazi ,אברהם מרדכי.
נולד בתרנ"ג,1893,בבוקובינה. כיהן כרב בוואריש, Waręż, Novoukrainka,שבגליציה המזרחית. היה מקורב לתנועה הציונית. כשכבשו הרוסים את האזור בתחילת מלחמת העולם השניה הם הגלו אותו לסיביר, ושם נפטר בתש"ג,1943. אשתו רייצה היתה בתו של הרב שלום באב"ד (ע"ע). גם היא נפטרה בסיביר.
שלושה מילדיהם ניצלו ועלו ארצה אחרי קום המדינה, עם עליית הנוער.
מקורות: וונדר, א, עמ 323-322, אלה אזכרה, ג, עמ 156, פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 184, נכדתו רות גן-קגן;

אשכנזי, אשר אנשל,בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בסטניסלבוב. ‏במארס 1942 ‏נפוצו שמועות על אקציה הממשמשת ובאה - חיסולם הצפוי של הבלתי כשרים לעבודה, צמצום שטח הגיטו ועוד. התגובה על השמועות לא היתה אחידה: רוב היהודים שללו את התחזית הקודרת, אך השמועות נתגשמו. בערב פסח תש"ב, 31.3.1942 , לפנות ערב, כיתרו שוטרים גרמנים ואוקראינים את הגיטו. היהודים גורשו מבתיהם אל החצרות וגם נחטפו ברחובות. רבים התחבאו. בתים אחדים הוצתו כדי לאלץ את המתחבאים לצאת ממקומות המסתור שלהם וכדי להאיר את שטח הגיטו. השוטרים ירו בבורחים והטילו רימונים לתוך הבתים. מספר יהודים נשרפו חיים. השוטרים גילו את האדמו"ר אנשל אשכנזי במחבוא וציוו עליו להיכנס לתוך בית בוער ברחוב בלוודרסקה, כשספר-תורה בידיו. הוא הוסיף להתפלל גם כשאחזו בו הלהבות, ולא שמט את ספר התורה מידיו.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 431; פנקס הקהילות, כרך שני, גליציה המזרחית, עמ 373;

אשכנזי, חנוך העניך, בן ישראל.
נולד בתרמ"ח,1882, בבוקובינה. הוסמך לרבנות מרבה של צ'רנוביץ ואחרים. אחרי שאביו, שהיה רבה של סרט, Seret, Siret, שברומניה עלה ארצה בתרע"ג, 1913, כיהן במקומו כרב העיר. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב, והיה ממקורביו של האדמו"ר אברהם יעקב פרידמן מבויאן. בעקבות הפוגרומים שנערכו אחרי המלחמה הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיר, והרב אשכנזי יזם שם את ועדת החרם שפעלה כנגד מפקיעי השערים, נתמנה כ"חֵירֶם רב", וזכה להוקרה רשמית משלטונות העיר. היה פעיל באגודת ישראל, ובשנות השלושים של המאה העשרים היה חבר מטעמה במועצת הקהילה היהודית. כשכבשו הרוסים את העיר בספטמבר 1939 פעל הרבה למען הפליטים היהודים שבאו לשם מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. כשנכנסו הגרמנים ללבוב, ביוני 1941, היה בין שבעה האישים הראשונים שהוצאו שם להורג.
מקורות: בסוד ישרים ועדה, עמ דש (כך) – שז; אלה אזכרה, ז, עמ 307-304;

אשכנזי, חנניה יום טוב ליפא.
בן הרב יואל מסטניסלבוב,,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית,וטרסיף,Teresif,Tarachkos, Tarasowka,, שבבוקובינה. היה רב בקריניצה, Krynica Zdrój, שבגליציה המערבית. נספה בסטניסלבוב.
מקורות: וונדר, א, עמ 341;

אשכנזי, יואל.
בתרפ"ט,1929, נבחר להיות רבה של ניישטאט, Nowe Miasto Newstadt, Korczyn Nowy , שבאזור קרקוב, והיה הרב האחרון שם. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט,עמ 69; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אשכנזי, ישראל, בן אשר אנשל.
היה אדמו"ר בטלומאטש, Tłumacz, שבגליציה המזרחית. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 429;

אשכנזי, צבי הירש, בן אשר אנשל.
נולד בתר"ל,1870. בתרנ"ז,1897, נתמנה לאדמו"ר בסטניסלבוב,Stanisławów, Ivano Frankovsk. לפי אלפסי היה דומ"ץ בקניהינין-גורקא, Knihinin. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם נקרא "האדמו"ר מסטניסלב". כשנכנסו הנאצים לווינה, ב-1938 חזר לסטניסלבוב, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 162; החסידות מדור לדור, ב, עמ 429; וונדר, א, עמ 356;

אשכנזי-ויליצ'קר, Ashkenazi -Wilitchker ,יואל, בן יצחק (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888. בילדותו עלה עם אביו יצחק (ע"ע) לירושלים ושם למד. חזר לסטניסלבוב Stanisławów, Ivano Frankovsk, ושם הוסמך לרבנות. התקבל כרב בטרסיף,Teresif , שבקרפטורוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להסתתר, כי פחד שיגרשו אותו לפולין משום שהיה נתין פולני. באייר תש"ד, 1944, נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, א, עמ 341-339; החסידות מדור לדור, א, עמ 431;

אשכנזי-ויליצ'קר יצחק, בן יעקב הירש צבי.
נולד בתרכ"ח,1869. בתר"ן,1890, עלה לארץ עם שני בניו. בתרנ"ז,1907, נפטר חותנו, אנשל אשכנזי, שהיה רב בסטניסלבוב,,Stanisławów Ivano Frankovsk, והוא נקרא למלא את מקומו שם. נפטר בהושענא רבא תש"ב,1941, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: על חורבותיך סטאניסלאב: עמ 368; אלפסי, עמ 162; החסידות מדור לדור, ב, עמ 431; וונדר, א, עמ 348, 349

אשרוב, Asherov,אברהם אליהו.
נולד בסוראז,Surazh, שברוסיה הלבנה, והתחנך בישיבת לובאביץ. בתרע"ב,1912, נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" בחברון, ומישיבת לובאביץ שלחו לארץ שבעה תלמידים כדי להניח את היסוד לישיבה הזאת. אחד מהם היה הרב אשרוב. כעבור שנתיים חזר לרוסיה הלבנה, והתקבל לרב בדריבין, Dribin Drybin,, Dribino, שבאזור ויטבסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לריגה, נודע כ"דער דריבינער רב" (הרב מדריבין), והתמחה כשוחט. היה פעיל בחוגי חסידות חב"ד בריגה, ובשבתות, בחגים ובמסיבות חב"דיות מסורתיות היה אומר דברי חסידות. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 370;

אשרוב, שלמה יצחק, מאנשי חב"ד.
היה שו"ב בחרקוב. נפטר בימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ 172;