גסנבויאר, יצחק - גרודז'נסקי, שלמה

ga

גסנבויאר, ,Gassenbauer Gassenboier,יצחק צבי, בן מנחם ישראל.
נולד בתרכ"ז,1867. מתרנ"ד,1904, עד השואה היה אב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל בוונהילוב, Wojniłów, שבגליציה המזרחית. נספה בת"ש.כך לפי וונדר. לפי פנקס הקהילות נפטר בת"ש.
מקורות: וונדר, א, עמ 726; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 185;

געל, Gehl ,Gel,זאב וולף.
נולד בתרנ"ג,1893. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפה;

געלגאר, ,Geleger Gelgar,יהושע.
ראדזיווילוב,Radziwilów,Chervonoarmyesk,גליציה המזרחית.במלחמת העולם השניה בא לאולשאני-הרוביישוב, Holshany, שבאותו האזור. ערב החיסול של יהודי העיר ציוו עליו הגרמנים לחפור לעצמו בור ואז ירו בו.
מקורות: לעבן און אומקום פון אלשאן, עמ 172;

גפן, , Gefen הרשל.
כיהן כרב בטומאשובקה, Tomashovka, שברוסיה הלבנה. נספה עם כל בני העיירה ביום הכיפורים תש"ב,1941.
מקורות: וולודאבה והסביבה, סוביבור, עמ 127-125;

גפונוביץ (גאפאנאוויץ), ,Gafonowitz יצחק.
נולד בתרע"ב,1912. היה מראשי התלמוד תורה בקלם, Kelmė Kelm, שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצח;

גראז, ,Graz ניסן.
נולד בתרע"ב,1912. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

גראז, נתנאל יוסף.
מתרפ"ב,1922, כיהן כרבה של ורז'ן, Verizhani, שבליטא. ב-27 ביוני 1941 הרסו הגרמנים את בית הכנסת שהיה בעיר והתעללו ביהודים ובייחוד ברב גראז. נספה בשואה .
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 118, 275;

גרבלובסקי, Garblowski, Gerblowski ,ברוך.
למד בישיבות אנטופול וקוברין, Kobrin, שבווהלין. אחר כך עסק במסחר. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124;

גרדנויץ, ,Gradenwitz הירש, הרב ד"ר.
נולד בתרל"ו,1876, בראוויץRawicz ,, שבאזור פוזנן. כיהן כרב בטרנוביץ, Tarnowiec, Tarnowskie Góry. מתר"פ,1920, עד תרצ"ח,1938, כיהן כרב בהנאו-הסן שבגרמניה. בתרצ"ט,1939, היגר להולנד. שולח למחנה וסטרבורק, ומשם לאושוויץ.
מקורות: ולק, עמ 124;

גרודז'נסקי, ,Grodzenski אברהם, בן יצחק.
נולד בוורשה בתרמ"ד,1884. הושפע מרוחם של ה"ליטוואקים", המהגרים היהודים שבאו לוורשה מרוסיה, מרוסיה הלבנה ומליטא והפיחו רוח חיים ביהדות ורשה,[1] ולכן עבר לליטא, בערך בתרס"א,1901, והמשיך את לימודיו בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה. זמן מה למד בישיבת טלז, ושם השתלם בתורת המוסר. בתרע"ט,1919, הצטרף להנהלת ישיבת סלובודקה, ובתרפ"ז,1927, נתמנה למשגיח הרוחני של הישיבה. בתרפ"ד,1924, או בתרפ"ה,1925, עלה ארצה כדי לסייע בהקמת ישיבת חברון, ואחר כך חזר לסלובודקה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לרבנים ולתלמידי הישיבות שנמלטו מפולין לליטא. כשהוקם הגטו בווילנה, בדצמבר 1942, הוקמה שם ישיבה על שמו, ותכנית הלימודים בה אורגנה באופן כזה שהתלמידים יכלו לבקר גם בבית ספר כללי. נספה ביולי 1944, עם אחרוני היהודים שנותרו בקובנה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 10-1; זיידמן, יומן, עמ 197-196; אלה אזכרה, א, עמ 25-17; יהדות ליטא, עמ 39; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 205; אשרי, חורבן ליטע, עמ 34, 37, 44, 158, 161; טרונק, יודנראט עמ 199;
בצילום: הרב גרודז'ינסקי לאחר שאולץ לגזוז את זקנו

גרודז'נסקי, חיים עוזר, בן דוד שלמה.
נולד בתרכ"ג,1863. תחילה למד אצל אביו, שהיה רבה של איביה, Ivye, שבווהלין. אחר כך למד באישישוקEišišuk, , שבליטא. משם עבר לישיבת וולוז'ין, ולמד אצל ר' חיים סולובייצ'יק. היה דיין בווילנה ולמעשה רבה של העיר. בתרפ"ד, 1924, היה בין אלה שהניחו את היסוד ל"וועד הישיבות" בווילנה, ובראשו עמד עד יומו האחרון. נחשב ל"ראש כל בני הגולה", המנהיג הציבורי של היהדות החרדית, ביחוד בפולין ובליטא, והיה מקובל ביותר בעולם הרבני ובעולם הישיבות. בראשית ימי מלחמת העולם השניה עזר מאד לבני הישיבות שהגיעו לווילנה, אך דחה את פניותיו של ד"ר זרח ורהפטיג למלט מליטא, כל עוד הדבר אפשרי, את בני הישיבות, ואף את האפשרות שהוצעה לו להגיע לארץ ישראל. נפטר באב ת"ש, 1940.
מקורות: פנינה מיזליש, פדות, עמ 19, הע' 1; יהדות ליטא, עמ 39; ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 213-210; קרמרמן, עמ 52;

גרודז'נסקי, שלמה.
נולד בתרל"ו,1876. למד בישיבות ליטא ובעיקר בישיבת סלובודקה. בתרס"ט, 1909, נתמנה כראש הישיבה הליטאית "תורת חסד" בלודז'. בתרע"ט, 1919, נתמנה כרבה של ראדזייב, Radziejów, שבאזור לובלין, ואחר כך בזאגורוב, Zagórów, שבאזור פוזנן,ושם הקים ישיבה קטנה. בתרצ"ח,1938, נתמנה כרב באיזביצה קויאווסקה, Izbica Kujawski, שבאזור לודז'. בימי מלחמת העולם השניה שהה בגטו צ'נסטוחוב,Częstochowa , ומשם שולח לטרבלינקה.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 199-196;

[1] על כך ראה פנינה מיזליש, הרב יצחק ניסנבוים ויצחק לייב פרץ, שני מאפיינים מרכזיים בפובליציסטיקה הספרותית במזרח אירופה בראשית המאה העשרים, עמ 9-6 ועוד.