אונגר, ישראל - אוסלקה, פנחס

un

אונגר, ישראל יוסף, בן יעקב יצחק.
נולד בתרכ"ח,1868. האדמו"ר מז'אבנה-דמביץ,
Żabno-Dębice, שבגליציה המערבית. בתרע"ג,1913, נעשה אדמו"ר בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור.. כשפרצה מלחמת העולם השניה סרב לברוח למזרח פולין, שבאותה העת היתה בידי הרוסים. בחג השבועות תש"ב,1942, התקיימה בביתו, בסתר, תפילת החג האחרונה. נספה עם כל בני משפחתו בראש חודש תמוז תש"ב, 1942.
מקורות: אונגר, עמ 182-179; אלפסי, עמ 152; מדור לדור, א, עמ 320; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקצב-תקצג; וונדר, א עמ 52-53;

אונגר, מאיר. אדמו"ר.
בן חיים אליעזר מראדלוב, Radlów, שבגליציה המערבית (ע"ע). נספה בטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור בראש חודש תמוז תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 180; אלפסי, עמ 52;

אונגר, מאיר אליהו, בן האדמו"ר ישראל יוסף מז'אבנה-דמביץ (ע"ע).
נספה בטרנוב, ,Tarnów שבגליציה המערבית, בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 182;

אונגר, משה, בן בן-ציון (ע"ע).
נתפס בידי הגרמנים בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית, ושולח לאושוויץ.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 56;

אונגר, נפתלי, בן יהודה, שהיה האדמו"ר מסוקולוב.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרצ"ט,1939, נתמנה לאב"ד בניימרק-נובי טארג, Nowy Targ, שבגליציה המערבית. נספה בסיון תש"ב,1942. לפי הזכרונות של קרובת משפחתו רחל הורוביץ, "הרבצען מבוסטון", הוא נרצח בעירו ימים אחדים אחרי שהגרמנים נכנסו לשם, בעת שלמד תורה בישיבה מאולתרת על הגג של בית חרושת, ונקבר בקבר אחים.
מקורות: וונדר, א, עמ 56; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 254; החסידות מדור לדור, א, עמ 321; The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p.107-108 ;

אונגר, נפתלי צבי, בן משה אליקים בריעה.
נולד בתר"מ,1880. ויתר על הרבנות בדומברובה לטובת אחיו הצעיר, ודחה הצעה לרבנות באלטס-סנץ, Stary Sącz. גר בברדיוב,Bardejov שבסלובקיה, והקים בה ישיבה.[1] נספה בז'ילין, Zelené, שבאותו האזור, באב תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 320; באבדן מולדתי, לזכר ק"ק בארדיוב, עמ 9;

אונגר, ראובן, בן ישראל יוסף מז'אבנה-דמביץ, Żabno-Dębica (ע"ע).
היה תלמידו של הרב מאיר אראק מבוצ'אץ, שאחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב[2]. הרב אונגר שימש כרב בקז'ימיירז' ויֶלקי, Kaziemierza Wielka, שבגליציה המערבית. כשאסרו הנאצים על השחיטה הכשרה בעירו הוא המשיך לדאוג לה על אף כל האיסורים. כתוצאה מכך תפסו אותו הגרמנים ועינוהו, כדי שימסור את שמותיהם של היהודים האחרים שהיו מעורבים בכך. נספה עם יהודי העיר והסביבה בחשון תש"ג, נובמבר 1942 בנו אליעזר, שהיה מראשי "השומר הדתי" בגליציה המערבית, עלה ארצה בתש"ד,1944, דרך הונגריה. ספרו "זכור" היה אחד הראשונים שתיארו את אימי השואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 182; אלפסי, עמ 152 ; וונדר, א, עמ 53; אונגר, עמ 108, 110, 132;

אוסובסקי (אסובסקי), ,Osowski Asowski ,חיים יצחק.
היה רבה האחרון של גירטגולה, Girtakol, שבליטא. נרצח בידי ליטאים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 192; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אסובסקי, יהודה.
היה רבה האחרון של פיורֶה, Pajaris, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 478;

אוסובסקי, שלמה זלמן, בן יוסף ברוך.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבות מיר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה. שימש כרב בקופאנסק, Kopachi, Kopacze, שברוסיה הלבנה. אחרי המלחמה השתקע בסלובודקה שבליטא, ושם היה רב ודיין. נרצח כשלמד תורה בביתו, בפרעות שערכו הליטאים ב- 25 ביוני 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 539 , 543; יהדות ליטא, עמ 25; ליטע, I, עמ 1681; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 197; אשרי, חורבן ליטע, עמ 50; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אוסטרו, ,Ostro אליעזר ליפא, בן שרגא אורי.
הוסמך לרבנות, אך לא רצה להתפרנס ממנה. היה חבר בבית הדין הרבני ברציונז', Raciąż, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: גלעד לקהילת רציונז', עמ 131;

אוסלקה, Osalka פנחס, בן גבריאל.
בתרע"ח, 1918 בא ללובומול Luboml, שבווהלין ממוגילניצה, Mogielnica, שבאזור ורשה, והוכתר כ"רבה החדש" של העיר. ידע היטב פולנית, ונחשב לרב מודרני. בתרצ"ה, 1935, היה ציר בקונגרס של ההסתדרות הציונית החדשה, הצ"ח, שהתקיים בווינה. אחרי שאביו נפטר, בתרצ"ח, 1938, חזר למוגלניצה. נרצח בגטו ורשה.
מקורות: ספר יזכור לקהילת לובמול, עמ' 113, 161, 180, 181; עדות נכדו פרופ' שאול פוקס;

[1] ברדיוב שבסלובקיה, צאנז-נוביסונץ' ואלט-סנץ שבפולין קרובות לגבול, ועד אחרי מלחמת העולם הראשונה השתייכו לתחומי הממלכה האוסטרו-הונגרית.יהודים רבים מהאזור הזה בפולין עברו לשם במאה הי"ט ובראשית המאה העשרים והקימו בה קהילה חסידית.
[2] הרב מאיר אראק היה מגדולי הרבנים בפולין שלפני השואה. עגנון מזכיר אותו בכמה מספריו.