זמבה ,מנחם - זריניק , פלטיאל

ze

זמבה פראגר, Zemba Prager ,מנחם.
נולד בוורשה בתרמ"ד,1884, ושם קיבל את חינוכו התורני. היה מעורה בכל התחומים של חיי הקהילה היהודית בוורשה, ובתרצ"ה, 1935, נבחר לוועד הרבנים של העיר. היה בגטו ורשה, וגם שם היה חבר בוועד הרבנים, ואף המשיך לכתוב חידושי תורה. הוא היה מן הרבנים האחרונים ששרדו בגטו. הוא עודד את ההתמרדות בנשק, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. השתתף בעריכת ליל הסדר שהתקיים ביום הראשון של המרד ערב פסח תש"ג, עם הרבנים יהושע השל גולדשלג (ע"ע),משה בֶּר מזדונסקה-וולה, Zduńska Wola (ע"ע), ואחרים, בבונקר ברחוב קופייצקיה 7. הבניין הפגז, ופתח הבונקר הוצת. בין הנספים היה גם הרב זמבה, שנקבר בחצר של הבית. בהשתדלות אגודת ישראל העולמית הועלו עצמותיו ארצה, ובראש חודש תמוז תשי"ח, 1958, הובאו לקבורה בירושלים.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 253; זיידמן, יומן, עמ 92, 101-100, 104, 105, 105, 154, 219, 220, 221, 241, 248, 279, 285-281, 341; אלה אזכרה, ב, עמ 51-38; אנציקלופדיה של גלויות, ורשה א, עמ 304-305; עקיבא צימרמן, ביסוס הלכתי למרד גטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16.4.2003; פלינקר, וארשה, עמ 160; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קמט;

זמודזאק, Zmodzak, ברוך יעקב.
דבורץ Dvorets, ,Dvoretz ווהלין. הוסמך לרבנות בידי ה"חפץ חיים". נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

זמלמן, Zemelman,יוסף אלכסנדר.
הרב של פשדץ (פשיטש), Przedecz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל. כששרפו הגרמנים את בית הכנסת בעירו הם כפו על היהודים, ובהם גם הרב זמלמן, לחתום על כך שהם עצמם שרפו אותו. אחר כך הגיע לגטו ורשה, שם לחם, וניסה להשפיע על הרבנים ועל האדמו"רים שגם הם יקראו למרד. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 153, 172, 186, 241, 256, 257; ספר זכרון לקדושי העיר פשייטש קרבנות השואה, עמ 184-177, 194-191 (ציטוט מתוך יומן גטו ורשה, מאת הלל זיידמן);

זמסקי, Zamski, Zemski,אברהם יהושע השל.
נולד בתרל"ו,1876, באזור מוגילב Mohilev, Mogilev, שברוסיה הלבנה. למד בישיבות בליטא, בתרנ"ט,1899, כיהן כרב בהורודץHorodec, Merkulovichi, שבאותו האזור. בתרס"ח,1908, עבר לכהן כרב בסלאווין,Slavin,Slavnia, שבאותו האזור. בתר"ע,1910, עבר לכהן כרב בפרילוקי, Pryluki, שבאוקראינה. אחרי המהפכה רוסית היה איש קשר חשוב בין הרבי מליובאוויטש ופעילי חב"ד ברוסיה. בתרפ"ו,1926, השתתף בוועידת הרבנים שהתקיימה בקורוסטן,Korosteń, Iskorost,שבאוקראינה. מתרפ"ז,1927,כיהן כרב ברוסטוב,Rostov, שעל הדון. בתרצ"ד,1934, נסגר שם "בית הכנסת של החיילים". בתקופה הזאת הוא נעצר ונחקר כמה פעמים. בתרצ"ז,1937, שוב נעצר, ובתרצ"ח,1938, נדון לעשר שנות מאסר, בעוון פעילות דתית אסורה, טרוצקיזם ועוד. ערעורו התקבל, והוא שוחרר. נפטר בסמרקאנד ב- 1940.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זנמירובסקי,Znemirowski,מרדכי-מוטל.
"העילוי הוולשצ'ובי". פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski. אזור לודז'. נולד בתר"ן,1890. למד אצל ר' אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". בנו פנחס היה אחד מעשרת התלמידים הראשונים בישיבת חכמי לובלין. לימד תורה במחנה בוגאי, Bugaj. נפטר בבוכנוואלד באדר תש"ה,1945.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 277-276, 803;

ז"ק, Zak,Zhak,אברהם אבא, בן אריה הכהן.
נולד בתרל"ח,1878. כך לפי פנקס הקהילות, לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרכ"ב,1862. בתר"ן,1890, נתמנה לרבה של אולשאד-אלסיאד, Olsiadi, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 145; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 49, 210;



זקס (זאקס), Zaks,Saks, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנ;

זקס, יוסף.
נולד בליטא בתרמ"ד, 1884. בנעוריו היגר לצרפת, קיבל את האזרחות הצרפתית ושירת בצבא הצרפתי. בתרס"ט, 1909, הוסמך לרבנות, ונתמנה לרב ב- Chalons-sur-Marne‏. אחרי מלחמת העולם הראשונה זכה בצלב המלחמה ובאות לגיון הכבוד. בתר"פ, 1920, התמנה לרב הראשי של מרסייל והאזור. בתרפ"ט, 1929, עבר לפאריס, ונתמנה לרב בבית הכנסת ברחוב נוטר דאם. כשכבשו הגרמנים את צרפת בימי מלחמת העולם השניה נמלט למרסייל. ב-1940 קרא לו הרב ישעיה שוורץ, שהיה הרב הראשי של צרפת (שרד מן השואה), לחזור לפריס, ושם המשיך בפעילותו הדתית בין היהודים. המשטרה הגרמנית עצרה אותו פעמים רבות, כי רצתה לסחוט ממנו מידע על יהודים שונים. בפברואר 1944 הובא למחנה המעצר בדראנסי, גורש לאושוויץ, ושם נספה.
בצילום: לוח הזיכרון לנספים שנמצא בבית הכנסת באביניון שבפרובאנס, בראש הרשימה נמצא שמו של הרב זקס. צילמה: פנינה מייזליש.
מקורות: Paul Levi, p.p. 397-398 ‏;

זקס, שלום.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

זקס, שלמה אבא.
נולד בתרע"ז,1917. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

זר, Zar,Sar, אפרים, בן אליהו.
נולד בתרע"ד,1914. כיהן כרב בלינגמאן,Lingman , שבליטא. למד בישיבת פוניבז' ואחר כך אצל ה"חפץ חיים" בראדין,Radun, Radin. בתרצ"ו,1936, התמנה כראש ישיבה בנובהרדוק, Novaredok. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם תלמידיו לווילנה, שסופחה לליטא העצמאית, ומשם קיווה להמשיך הלאה. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביולי 1941, הועבר עם מאות רבנים ותלמידי ישיבות לפונארPonary, Paneriai, שעל יד וילנה, ושם הם נרצחו.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1271-1273;

זריניק (זאריניק), Zarinik, פלטיאל.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;